לירם בנייה ונכסים בע"מ נ' מימון ואח'

החלטה

זו בקשה לביטול החלטתי מיום 25.5.10 על הגדלת החיוב החודשי ולחילופין להקטין או להותיר את החיוב החודשי על כנו.

אני דוחה את טענת ב"כ החייב, כאילו למרות שלא התקבלה במשרדי ב"כ החייב כל החלטה הקובעת מועד להגשת תגובה, נערכה להגשת תגובה תוך 30 יום ועוד טרם חלף מועד זה נתן בית המשפט החלטתו. כפי שכתוב בתקנה 241, וכפי שצויין שוב ושוב על ידי בפגישות עם עורכי הדין העוסקים בפשיטות רגל שלפחות באחת מהן נכחה ב"כ החייב, אין צורך במתן החלטה על תגובה אלא אם רוצים לקצר או להאריך את המועד של 20 יום הקבוע בתקנות. על כן, בדין ניתנה ההחלטה בהעדר תגובה ואין מקום לבטלה.

לפי סעיף 181 לפקודה ניתן לשנות כל החלטה, לרבות החלטה על תשלום חודשי, ובגדר סעיף זה אבחן את בקשת החייב.

לטענת החייב, הוא נמצא בתאונת עבודה מאז 21.12.09, ובנוסף עבר אישפוז וצינתור לב בתחילת מאי 2010, כך שהוא מנצל את ימי החופשה שלו בסך 5,401 ₪ בפברואר 2010 ו- 7,099 במרץ 2010, ובהתחשב בהוצאותיו אין הוא יכול לשלם יותר מ- 1,000 ₪ בחודש.

כעולה מהמסמכים שהוצגו על ידי המנהל המיוחד, היה החייב בתאונת עבודה עד מרץ 2010, והוא זכאי לדמי פגיעה. למרות שהעביר לאשתו את כל זכויותיו בשתי דירות שהיו בבעלותם, באמצעות תביעה שהוגשה לבית המשפט לעניני משפחה סמוך לפני שניתן נגדו צו כינוס, לאחר הגשת הבקשה לכך, הגישו החייב ואשתו לבית המשפט לאישור הסכם פשרה לפיו ישלם החייב לאשתו מזונות בסך 3,500 ₪ לחודש, ועוד ישלם מחצית המשכנתא על בית שכלל אינו שלו. סכומים אלו מופיעים בדוחותיו, ובנוסף מופיעים שם החזרי הלוואה, תשלום ביטוח משכנתא, ותשלום שכ"ט עו"ד. הכנסות התא המשפחתי הם בממוצע לפחות 12,150 ₪ לחודש, ולאור ההוצאות הסבירות שהחייב, מוצדק להעלות את התשלום החודשי לסכום שהועלה, שכן על החייב להמנע מלשלם חיובים שאינם אלא העדפה בלתי מותרת, כגון החזר הלוואה, ואין לאפשר תשלום דמי שימוש עבור מגורי החייב בלבד בבית שבו הוא מתגורר עם אשתו, בעלת הבית, בסך 2,700 ₪ לחודש (כולל ביטוח).

לפיכך, גם לאחר עיון נוסף, אני מותיר את חיוב התשלומים בסך 3,000 ₪ על כנו.

ניתנה היום, ט' תמוז תש"ע, 21 יוני 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: